מאזניים
איך זה יכול להיות,
שאת אישה ואני גבר,
אוהבים ככל שאפשר
ופתאום אנחנו מתרוצצים,
סחור, סחור
ונותנים זה לזו וזו לזה הרגשה,
שאני לא גבר ואת לא אישה.
איך קרה שבמתינות
ובסער, במהלך השנים,
נהפכנו זו לזה
וזה לזו כאובייקט?
על זה שברתי את הראש,
יומם וליל, לילה ויום
והגעתי למסקנה,
שכאשר את מאזנת אותי,
ואני מאזן אותך,
אז מתרחש נס,
את איתי ואני איתך,
אני איתך ואת איתי,
ביחד ולחוד,
מאוזנים.
כל מה שתראו באתר שלי, קשור בשמחת היצירה ומדוע אני ממליץ לחוות את היצירה? כי בכוחה לייצר חריצות, אהבה, שמחה ושגשוג חברתי אני סבור שאין בנמצא בן אדם לא יצירתי בעליל, מפני שהחלק היצירתי של כל בני האדם, מצוי במוח כמו הרגל והיד והלב בגוף, אבל יש בני אדם שלא נוהגים להשתמש בחלק היצירתי שלהם, אז הוא הולך ומתנוון עם השנים. אני לא מציע לבני האדם להפוך את עורם ולהיות יצירתיים, אני רק מציע להם להיפתח ולהתפתח, כי דרך הטבע היא שמי שלא מפתח את מוחו, מוחו הולך ונסוג, עד כדי שעמום. ומכאן הסכיתו ושמעו על החלק היצירתי שלי - שמעתי חבר מהגנת הטבע אומר, שהפסימיות עלולה להרוג גם צפרדעים, לכן הן נוהגות לעודד זו את זו ברעש כל כך גדול.